כאשר ניסימי נעים, שגריר LEAD, עמד בתור לקנות פיצה, ראה לתדהמתו את המוכר משליך מגש פיצה שלם לפח האשמה. כאשר שאל ניסימי לפשר המעשה, הסביר המוכר כי הפיצה עמדה על הדלפק יותר מחמש דקות ולכן היא נחשבת כבלתי ראויה להגשה ולכן נזרקת לפח.

זה היה הניצוץ שהצית את ניסימי לפעול: יחד עם ליאת ברגמן , הפכו  ל"צוות אוכל": הצוות פנה לקונדיטוריות ומאפיות וביקשו מהם רשות להגיע בערבים ולאסוף את יתרות המוצרים שלא נמכרו באותו יום, ומאחר ולא ניתן למוכרם למחרת הם עתידים להיזרק לפח האשפה, על אף היותם ראויים למאכל.

הצוות הצליח לגייס שתי מאפיות וקונדיטוריה אחת, וכן מתנדבים בוגרים בעלי רכב פרטי אשר שינעו את המזון למקומות הנצרכים. במשך חודשים פעלה בתל-אביב והסביבה רשת של מתנדבים שהעבירה את המזון לשלושה בתי תמחוי באזור.